מ''ת- היקום המקביל || Parallel Universe- מאושר- מתחילים!

(תסלחי לי על הטסון-טסון-איות. ברצינות, תסלחי לי;^;)

"למה זה בכלל מעניין אותך? אני לא שאלתי איך את הגעת לכאן, אז את בכלל לא-
לא צריכה לשאול משהו כזה. זה גם לא יעזור לך לדעת את זה, בכלל.."

MissNiku- ''טוב'' היא אומרת, ולא ממש אכפת לה.
היא קמה, ויוצאת מהחדר.

לעזאזל עם האדישות המעצבנת הזאת שלה!
הבטתי בקיר בעצבנות וחשבתי על כמה שהיא אדישה ושקטה ומעצבנת.

"השם שלי הוא קורו נאקאמורה! D:" אמרתי לאליס, ואז הלכנו לחדרים,
כיון שנער-הנחש לא הסכים להיות איתי בחדר איתי נאלצתי לישון לבד בחדר. התעוררתי לאחר כמה שעות וראיתי שהונח לידי מגש אם מזון. לא הרגשתי רעב, ולכן עזבתי את החדר, והלכתי להתלבש..
אם יש כאן בכלל במה. הלכתי להביט במראה, ולפתע הבחנתי בי. על ראשי צמחו שני אזני חתול
שחורות, ומעצם הזנב שלי צמח זנב שחור, אך בגדי נשארו כשהיו.
הופתעתי למראה אוזני החתול, והתרגשתי בשמחה, תמיד אהבתי חתולים.
יצאתי מהחדר שלי אל המסדרון וחיפשתי את האנשים שבאו איתי, אך לא מצאתי. הלכתי לחדר קרוב
(החדר של סנה ואיו), "אוה! הנה אתם! תראו, יש לי אוזני חתול, נכון שזה כה קסום-ניה?" אומר בהתלהבות ואגע באוזני החתול שלי.

"כשציפיתי שיהיו כאן נקומימי חמודות לא צפיתי לזה.."
הבטתי בקורו במבט נגעל.

MissNiku, MayChanNyan- לפתע נשמע צלצול. ארוחת הערב.

"הא? ;A; אבל זה כל כך חמוד ניה!~" אמרתי בהעלבות, "זה דומה לשיר של לן-קון בבגדי מייד שהיו לו אוזני חתול, הוא היה כזה קסום ומדהים ונחמד ו--" אמרתי, אך לפתע מחשבה עברה בי "הו, רגע,
אם אני בעולם אחר, כיצד אוכל להגשים את חלומי ולפגוש את לן קון? הו גורל נאלח! מה אעשה עכשיו!" אמרתי ב"דרמה-קווין" ובעצב , "הו, רגע, את הילדה ששיחקה מקודם בוויזואל גיימס לא, ניה?" אמרתי וחיוך התפשט על פניי, כשהצבעתי על איו.
צלצול נשמע. "הא? מה זה?" תהיתי בקול.

MayChanNyan- ''לא, זו הייתה סנה.'' איו אמרה, ''אני חושבת שאולי צריך ללכת לסלון..'' היא הוסיפה כשנשמע הצלצול.

"כנראה. אני מניחה שפשוטי עם עלובים כמוכם לא יצליחו להתעלם ממשהו כמו חוסר הנוכחות שלי בכל רגע שהוא, אז אני אבוא." אני אומרת והולכת לסלון.

"אוקיי!" אומר בשמחה ואשים את ידי מאחורי ראשי ואחייך, " אז, את משחקת בוויזואל גיימס?" אשאל את סנה בחיוך, בעוד שאנחנו הולכים לעבר הסלון. "אני חושב שזה ממש מגניב!"

אני מתעלמת ממנו לרגע ובוחנת את ציפורניי.
"למה שיהיה אכפת לי מה אתה חושב?" אני שואלת בכעס.

"אז איזה משחקים את אוהבת-ניה?" אמשיך בהתלהבות, ואתעלם מדבריה, כי יוצא לי לפגוש לעיתים נדירות מישהו שאוהב וויזואל גיימס, "יאוי? יורי? רומנטיקה? לולי?" אמרתי, ושלפתי שלל משחקים מכל הסוגים.
"יש לי בידיוק את korieno-chan המשחק השלישי שיצא בידיוק לחנויות, זה לולי, אני לא בטוח אם את מכירה, אבל--" אמרתי, והגענו לסלון

"לא אכפת לי ממש איזה סוג, העיקר שיהיו לי חב- - לולי?! אמרת לולי
כ-כלומר,.. גה.. זה ממש לא אכפת לי מסוגים של המשחקים, העיקר שיהיו לי שם חברות טובות. אני לא סוטה כמוך שפשוט מתנפלת על כל משחק עם בנות חמודות המפף."

"הממ.. אז את אוהבת לוליקון ורומנטיקה.. הנה!" אומר בחיוך חמוד וחשפתי את ניבי החתול שלי, והושטתי לידיה של סנה את המשחק korieno-chan 3 ואת romantic school days 2. "חוץ מזה, אני לא אוהב רק בנות, אני אוהב גם בנים >:" אמרתי לה.

"ל-לא אמרתי את זה בכלל!" הבטתי הצידה לרגע, ואז הסתובבתי בחזרה ולקחתי את המשחקים. החזקתי אותם מאחורי הגב. "א-אז, זאת אומרת, אתה הומוסקסואל?"

"אה, לא בידיוק, אני ביסקסואל~" אמרתי לה וחייכתי שנית, "רק תשמרי עליהם שוב, הם חדשים!" אמרתי לה. "אז, למה הגענו לסלון?" אמרתי והבטתי על הסלון, שכולם היו שם.

MissNiku, MayChanNyan- הגעתם לסלון. ''ארוחת ערב'' אמרה אליס. ראיתם שמה עוד כמה אנשים. כולם התיישבו בשולחן.

"הו! נהדר! אני גווע ברעב," אמרתי ובטני השמיע רעשים. התיישבתי במהירות והתחלתי להתפרע על האוכל. "ט-טעים! QWQ"

התיישבתי בשולחן, "אוה, זה די נחמד, כמו ארוחה משפחתית."
אמרתי והבטתי בכמה האנשים שלא ראיתי מקודם.

MissNiku, MayChanNyan- הארוחה מתחילה. כולם אוכלים. אליס קמה פתאום. ''נראה לי שזה בדיוק הזמן להציג את האנשים החדשים. סנה, איו, קורו, ויש עוד אחד, מאטסו, אבל הוא לא כאן עכשיו.''

אחריי שהארוחה התסיימה, קמתי ושמתי את אחד המשחקים בפלייסטיישן.
התחלתי לשחק בו.

MissNiku- ''במה את משחקת? 3:'' שאל אותך אחד מהאנשים שהיו בארוחה.

"אה, רק אימון קטן בלהשיג חברות, זה לא משהו רציני.." אני מסבירה בשלווה.
"אוהה!~3> היא כלכך חמודהה! אני כבר מתה להגיע לקטע של הנשיקה!! 3>"

MissNiku- ''אמ.. אוקיי..'' הוא אומר ומתרחק. נראה שהוא קצת מוטרד.

"א-אה?" שמתי לב לתגובה שלו, "ל-לא-! כלומר-! ז-זה לא באמת! אני וקורינו-צ'אן רק חברות! סתם ניסיתי להגיד את זה..." אמרתי והמשכתי לשחק בשקט.